שורט – Short

מכירה בחסר של נכס בסיס. היינו, מכירה של מה שאין לנו. כיוון שאין הסוחר מחזיק בנכס הבסיס עליו הוא רוצה לבצע שורט, הוא "משאיל אותו מהברוקר, הגובה תמורת זאת ריבית (המשתנה בין נכס לנכס).

ביצוע שורט מניח ירידה במחיר נכס הבסיס.

כוונת הסוחר בביצוע שורט הינה לקנות בחזרה את נכס הבסיס במחיר נמוך מאשר הסטרייק במועד ביצוע השורט, ומכך להרוויח. למשל, בוצע שורט על מניית ABC בשער 50$, ומחיר המניה ירד ל-45$ והמניה נקנתה בחזרה, זהו רווח של 5$.

מצב של "שורט" (Short) הינו מסוכן (!) כיוון שאם מחיר נכס הבסיס עלה, הצורך בכיסוי השורט, היינו רכישה בחזרה של המניות בסכום גבוה מאשר התקבל עבורן, יוצר הפסד שיכול להתעצם ככל שהמניה עולה, ומניה יכולה לעלות ללא הגבלה (עשרות, מאות ואלפי אחוזים).

הברוקר דורש בטחונות (Margin) כנגד שורט. היינו שבחשבון יהיו מספיק נכסים/מזומן כדי לכסות ההפסד הפוטנציאלי. כמובן שדרישת הביטחונות עולה ככל שההפסד מעמיק, ואם בחשבון אין מספיק בטחונות, יקרה מצב של Margin Call: הברוקר ינזיל את הפוזיציה (יקנה באופן כפוי את המניות) בהפסד כבד (כך ניתן למחוק לגמרי חשבון).

לונג – Long

קניה של נכס בסיס (מניה) בתקווה שמחירו יעלה.

מועד פקיעה:​

יום ושעה מוגדרים בהם האופציה ממומשת או פוקעת חסרת ערך.

האופציות השבועיות על מניות בבורסות ארה"ב שער הפקיעה נקבע (על-פי רוב) כשער הסגירה ביום שישי.